בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים18 בפברואר 2002

ע"א 323/98 אריאל שרון נ' עוזי בנזימן והוצאת עיתון "הארץ" בע"מ

פסק דין
שופטים:
א' מצא, י' טירקל, א' ריבלין
סכום פיצוי שנפסק:
0 ₪
פלטפורמה:
עיתון 'הארץ'
תקציר

ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שדחה תביעה בעילת פרסום לשון הרע שהגיש אריאל שרון נגד העיתונאי עוזי בנזימן והוצאת העיתון 'הארץ'. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי למשיבים עומדת הגנת תום הלב לפי סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, וכי האמירה הפוגעת במאמר היא הבעת דעה ולא קביעה עובדתית. בית המשפט נמנע מלהכריע בשאלת 'האמת ההיסטורית' בנוגע לאירועי מלחמת לבנון.

רשימת פרסומים2
  • חלו הגנותנקבע כלשון הרעעיתון 'הארץ'

    מאמר 'גרסה מזוגזגת' מאת עוזי בנזימן, הכולל את המשפט 'מנחם בגין אמנם יודע היטב כי שרון רימה אותו', ומבקר את אמינותו הציבורית של אריאל שרון על רקע הכחשותיו של מנחם בגין לדבריו ופרסומים קודמים בנושא מלחמת לבנון.

  • עיתון 'הארץ'

    ידיעה ב'הארץ' שכללה ציטוט של הקטע ממאמר בנזימן ותגובתו למחיקת התובענה הראשונה, בה הדגיש כי עומד מאחורי מה שכתב.

הגנות שנטענו3
  • נדחתהאמת בפרסוםס׳ 14

    בית המשפט העליון נמנע מלהכריע בשאלת אמיתות הפרסום, וקבע כי אין צורך בכך כיון שההגנה הרלוונטית היא תום לב. בית המשפט המחוזי קבע 'לחלופין' שההגנה התקבלה, אך העליון ביקר זאת כאמירת אגב מיותרת.

  • התקבלהתום לבס׳ 15

    הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד רשמי/ציבורי, נעשה בתום לב, לא חרג מתחום הסביר, והנתבע נקט אמצעים סבירים להיווכח באמיתות העובדות. בית המשפט קיבל את תצהיר בנזימן שלא נחקר.

  • התקבלהתום לב - הבעת דעה על התנהגות בתפקיד ציבוריס׳ 15(4)

    האמירה נשוא התביעה סווגה כהבעת דעה (לא כקביעה עובדתית) במאמר פובליציסטי על נושא ציבורי, והפרסום נעשה בתום לב ללא חריגה מהסביר.