ת''א 38995-09-21 ויזל נ' בר גפן
- שופטים:
- איתי רגב
- סכום פיצוי שנפסק:
- 500 ₪
- פלטפורמה:
- טוויטר
תביעה בגין לשון הרע שהגישה עורכת הדין נוגה ויזל נגד העיתונאית לינוי בר גפן, בגין פרסומים ברשתות חברתיות. בית המשפט דן בעשרה פרסומים, קבע כי פרסום אחד בלבד מהווה לשון הרע ופסק פיצוי סמלי של 500 ₪, ודחה את יתר התביעה. נפסקו הוצאות לטובת הנתבעת.
- רשימת פרסומים10
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעטוויטר
קריאה לציבור לצפות בתוכנית תחקירים על התובעת, עם הערה שבמקומה לא הייתה יוצאת מהבית
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעטוויטר
תגובה לעוקבת על פרסום ראשון, כולל ביטוי 'אנשים מתים על חארות' והתייחסות לביקורת על התובעת
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעטוויטר
תגובה לעוקב ששאל על ימינג, טענה שהתובעת מתעמרת בנאנסת תמורת רווח כספי
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעטוויטר
תגובה לעוקב שטען שהתובעת הגישה תלונות שווא, עם אמירה שבג"ץ קבע שתלונותיה שווא
- לא חלו הגנותנקבע כלשון הרעפייסבוק
פוסט בפייסבוק המכנה את התובעת 'חלאה' ו'שטן', ומטיל דופי במשלח ידה
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעפייסבוק
תגובה בפייסבוק המתארת את התובעת כבעלת אישיות מעורערת השייכת לשדה הפסיכיאטרי
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעפייסבוק
תגובה בפייסבוק על עורכי דין פליליים המנסים לשוות הדרת כבוד, עם אמירה שהתובעת 'איבדה את זה'
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעפייסבוק
פוסט בפייסבוק על חלופות לטיפול בעבירות מין, ללא התייחסות מפורשת לתובעת
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעטוויטר
חילופי קנטות עם התובעת בטוויטר, כולל סימנים סתמיים ותגובות הדדיות
- חלו הגנותלא נקבע כלשון הרעפייסבוק
פוסט בפייסבוק לאחר פגישת מהו"ת, המתאר את התובעת כמי שמתפרנסת מלהלעיג על נאנסות
- הגנות שנטענו3
- התקבלהאמת בפרסוםס׳ 14
הפרסומים התבססו על אמירותיה הגלויות של התובעת בתקשורת, שהיו אמת ובעלי עניין ציבורי
- התקבלהתום לב (הבעת דעה)ס׳ 15
הפרסומים היו הבעת דעה לגיטימית על התנהגות התובעת בתפקידה הציבורי ובקשר לעניין ציבורי, בתום לב
- נדחתהפרסומים מוגניםס׳ 13
לא נדון בפירוט בפסק הדין; ההגנות העיקריות שנבחנו היו אמת בפרסום ותום לב